נגר ברמת גן

רמת גן בנויה בשכבות: שכונות ותיקות עם בנייני קומות נמוכים משנות ה-50 וה-60, שכונות גנים שקטות עם בתים פרטיים, ולצדם אזורי התחדשות עירונית שבהם קמים מגדלי מגורים חדשים. כל שכבה מציבה תנאי עבודה שונה. בבניין הישן החדרים קטנים והקירות לרוב אינם ישרים, כך שכל רהיט בהתאמה אישית מתחיל במדידה מדויקת בשטח ולא בהסתמכות על תוכנית. בבניין החדש הבעיה הפוכה: המרחב תקין אבל הגישה מוגבלת בכללי בניין.

בבתים הפרטיים בשכונות הגנים יש בדרך כלל יותר גמישות בתכנון, כי אין ועד בית שמכתיב שעות עבודה או מסלול הובלה. שם אפשר לתכנן פרויקטים גדולים יותר כמו חדר ארונות שלם או מטבח עם קווי עבודה מורחבים. לעומת זאת בדירות הישנות במרכז העיר כל סנטימטר נמדד, וההחלטה על גודל רהיט נגזרת ישירות ממה שהחדר מאפשר בפועל.

המעבר בין בניינים ישנים בלי מעלית למגדלים חדשים עם מעלית שירות משפיע גם על אופן ייצור הרהיט. בבניין ישן צריך לחשוב על פירוק לחלקים שניתן לשאת ידנית, ובמגדל חדש המגבלה היא מידת התא של מעלית השירות וחלון הזמן שוועד הבית מתיר לעבודות.

בדירות הישנות הביקוש המרכזי הוא ניצול חכם של שטח מצומצם: ארון עד לתקרה שמנצל כל גובה, מטבח שמתאים את עצמו לקיר לא ישר, ופתרון אחסון למרפסת שהפכה לחדר עבודה. השאלה שחוזרת היא כמה אפשר להכניס בלי להרגיש שהחדר נחסם.

בפרויקטים החדשים והבתים הפרטיים הדגש עובר לאיכות גימור ולתכנון מדויק מראש, כי שם יש יותר מרחב לבחור בין דלתות הזזה לדלתות ציר, בין חדר ארונות פתוח לסגור, ובין קווי עבודה שונים במטבח. גם שם הביצוע חייב להתחשב באילוצי הבניין, אבל נקודת המוצא היא עיצוב ולא רק דחיסה של אחסון.